מה הבינו בחברת הרכב וולבו כבר בשנות ה70?
וולבו התגאו מאז ומעולם ברמת הבטיחות שלהם. הם הבינו עוד במאה הקודמת שנשים נפגעות יותר מגברים בתאונות דרכים – למרות שהן פחות אחראיות לתאונות. כלומר – שיש משהו שקשור במבנה של הרכב – ולא בגורם האנושי – שגורם לנשים להיפגע.
הם הקימו צוות שאסף נתונים על 70 אלף נוסעים ו40 אלף מכוניות. הנתונים פורסמו ושותפו בשנת 2019. המסקנה העיקרית מהמחקר הייתה שהשימוש בבובות ניסוי "גבריות" במהלך ניסויי התנגשות שיקף תוצאות הרלבנטיות יותר לגוף הגברי מבחינת נתוני משקל וגובה, ולכן יש צורך לדמות גם גוף נשי, גוף של אישה בהיריון, ילדים וכד' – כדי שכולם יהיו בטוחים בנסיעה. לא רק הגברים.
מאז שהנתונים שותפו עם חברות נוספות, מתקיימים בעולם ניסויים המדמים גם נשים, והמכוניות של היום כבר יותר בטוחות לכולם.
אבל בואו לא נסתפק באנטומיה האנושית.
חברת הרכב מרצדס בנץ גם היא הבינה משהו על ההבדלים בין גברים לנשים. היא הבינה שאין לה מספיק נשים בארגון ושכדי לעודד נשים להגיע אליה וגם להתקדם בתוכה לעמדות בכירות, היא צריכה לגבש תוכניות שמותאמות – לנשים.
במסגרת ההבנה הזו, מרצדס בנץ מקיימת תוכנית מנטורינג המותאמת לנשים, הקרויה Bertha's Daughters, על שם ברת'ה, אשתו של מייסד החברה, דיימלר בנץ, שהייתה שותפה לפעילות שלו, והיא גם מקיימת פעילויות העצמה בקרב נערות.
אז מה הפואנטה?
ארגון שרוצה יותר נשים צריך לא רק לקדם שיוויון, אלא לא לפחד מהשונות שלהן, ואפילו להעצים אותה.
בוולבו הבינו זאת בהקשר הגופני, במרצדס הבינו זאת בהקשר המנטלי.
והרווחים של שתיהן רק עלו מאז.