מקרה אמיתי ושכיח.
דיון אסטרטגי בחברה.
משתתפים: הנהלה בכירה: 10 גברים, 2 נשים, מהן אחת שיושבת בשורה השנייה.
מהלך הדיון:
1. סמנכ״ל תכנון ואסטרטגיה מציג את הדרך קדימה. מצגת ארוכה, עם אפשרות אחת, ללא אפשרויות ״מתחרות״.
2. דיון. צעקות, ויכוחים, נכנסים האחד לדברי השני, לא כולם מתבטאים.
What is wrong with this picture??
🙊 בואו נדבר על תרבות הדיון. האם כחלק מהדיון כל אחד ואחת מוזמנים לדבר?
גם אלה שחוששים.ות לומר את דעתם?
והאם אתם מעודדים אמירת דעות שונות? האם בדיון רועש ודורסני נח לכולם להתבטא?
🙈 האם ההנהלה שלכם מספיק מגוונת כדי שיהיו בה גם דעות שונות? זוויות מבט אחרות?
🙉 האם נכון להציג רק אפשרות אחת? עד כמה אפשרות אחת ״פותחת״ את הדיון או כבר סוגרת אותו מראשיתו?
🐒 האם ניהול הדיון: צורת הושבה, ההרכב, המצגת והמיינדסט הכללי מעודדים חדשנות ויצירתיות ופתיחות?
הייתי במאות דיונים מהסוג הזה, בצה״ל, במשרדי ממשלה ובמגזר העסקי. חלקם היו מוצלחים יותר
וחלקם פחות.
אשמח לסייע לכם בייעוץ ושותפות כיצד לבנות בדיוק את המסגרת המתאימה לכם.