פעם היה לי מפקד שהיה מפרסם ספר אחרי כל תפקיד שסיים.
כן, כן, פעם בשנתיים או שלוש היה יוצא ספר. עם תובנות על הארגון, תהליכים, אנשים ומיזם ספציפי שקידם ורצה לדבר עליו.
היום, כשאני עוסקת בתהליכים אסטרטגיים ומנטורינג למנהלים, אני מבינה את העוצמה של התרבות הזו שיצר. לדימוי של הארגון, לאנשים, למורשת. ולמעשה, בכל יחידה חדשה שהיה מגיע לפקד עליה, היה ברור שהמפקד נותן תשומת לב לערכים, לתהליכים, לאנשים, ויש גם איזה תהליך יזמי שכבר מתבשל וכדאי לקפוץ על העגלה ולהירתם כדי לקחת חלק באותה מורשת!
אז לא כל מנהל רוצה ויכול לכתוב ספר, בוודאי לא אחרי כל תפקיד. אבל אולי חוברת קשיחה שתפורסם בתפוצה רחבה? או מסמך סיכום דיגיטלי מושקע?
יש חשיבות גדולה גם לאקורד הסיום – כי הוא כבר נקודת הזינוק הבאה…
